// הרצגות

משחקי הטקסט

״החיים עושים את שלהם״, כתבה לאה גולדברג ביומניה. בימים בהם המציאות מכתיבה כללים חדשים, חברי אנסמבל פספורט, מבקשים להגיע לקהל ולהתאים את דרך היצירה של האנסמבל למציאות החדשה.

לשם כך, נוצר "משחקי הטקסט" - הרצאה והצגה, בזום או במפגשים חיים עם קבוצות קטנות, בהתאם להנחיות התקופה.

משחקי הטקסט, שאורכו כשעה וחצי, עוסק במעבר מטקסט דוקומנטרי לבמה ומשלב קטעי שיחה וקטעי תיאטרון שמקורם טקסטים דוקומנטריים מתוך הצגות האנסמבל ומכתבים אישיים שתביאו אתם, הצופים.

יעל קרמסקי, מנהלת ובמאית האנסמבל, תדון בקשר בין הטקסט הכתוב ובין הופעתו על הבמה - מה מתרחש ברגע בו המילים מקבלות חיים? מה היא המלאכה הנדרשת מהשחקן המבצע את הטקסט? האם כל טקסט דוקומנטרי יכול לעבור עיבוד לבמה?

בנוסף, לצופים תינתן הזדמנות להתנסות בביצוע טקסטים דוקומנטריים מתוך ההצגות.

שחקני האנסמבל יבצעו קטעי יומן, מכתבים, פתקים וכתבים אישיים מתוך הארכיון המשפחתי שלכם ובהנחייתכם. זו היא חוויה יוצאת דופן שחושפת את הטקסט הדוקומנטרי המוצפן לבמה וקהל.

היצירה הדוקומנטרית היא הנצחתם של רגעי חיים שעבור הקורא החיצוני, עשויים להיראות שוליים. מכתב מזו לזה או יומן של נערה מתבגרת לא תמיד מכילים דרמה גדולה, אך בכל טקסט כזה ישנו רגש חי שהמפגש עם הבמה יכול להאיר מחדש. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לדרך המרגשת הזו, בכל גיל ובכל שלב בחיים: נוער ומבוגרים, תלמידי תיכון וחיילים, משפחות המבקשות להסיר את האבק מארכיוני המשפחה שעברו מדור לדור, בוגרי מגמות תיאטרון וכאלה שלא פוקדים תדיר את התיאטרון - ההרצגה שלנו פוגשת את כולם.

אנחנו מזמינים אתכם למפגש שכולו יצירה, דרור לנפש ודיאלוג מרחיב לב בין החיים ובין במת התיאטרון!

הרשמו כאן ואנחנו ניצור אתכם קשר

ההודעה נשלחה. נחזור אליכם בקרוב!

תגובות של קהל על הרצגות שקיימנו:

 

"היה ערב מרשים ומרתק. השחקנים מדהימים, המנחה יעל נהדרת ועומדת היטב על דקויות. תודה לכם מקרב לב."

אסתר קאפח

"תלמידי התאטרון שלנו זכו לקיים מפגש זום, עם שחקני "אנסמבל פספורט" בהנחיית הבמאית יעל קרמסקי. המפגש הייחודי עם טקסט דוקומנטרי והשיח הבלתי אמצעי עם השחקנים, הולידו דיון פורה שעורר בתלמידים שאלות רבות והוביל להשתתפות פעילה ויצירתית. היה משכיל ומעשיר ונשארנו עם טעם של עוד.״

 ענת בן ארי,
רכזת מגמת תיאטרון, תיכון "רבין", קרית גת

 

״דמיינו לעצמכן שחקנית מקריאה את הטקסט הזה שלי, נותנת לו פרשנות אישית, אבל באופן מפתיע, מדויקת לכוונתי וצמודה להוראות הבימוי שאני נותנת.

אני לא זוכרת את עצמי נמצאת בסיטואציה כזו מעולם, כשהטקסט עומד בפני עצמו עם, אבל גם לגמרי בלי, זיקה אלי. פתאום אנחנו שלושה: אני - הטקסט - והפרשנות.״

 מיכל הדר-קידר,
משוררת