
אודות קבוצת אנסמבל פספורט
מאז הקמתו, ביסס האנסמבל את מעמדו כקול ייחודיי בתיאטרון העצמאי בישראל, עם זכיות ומועמדויות בפרס קיפוד הזהב:
-
2014: שש מועמדויות להצגה "פספורט"; זכייה של יעל קרמסקי בקטגוריית עיבוד לבמה.
-
2017: מועמדות לפרס עיבוד לבמה ופרס התאורה על ההצגה "האזרח ק'".
-
2019: חמש מועמדויות להצגה "לאה"; זכייה של השחקן אייל זוסמן בקטגוריית שחקן המשנה.
לצד העבודה למבוגרים, האנסמבל מקדיש חלק משמעותי מפעילותו ליצירה לילדים, מתוך אמונה כי הקהל הצעיר ראוי לשפה תיאטרונית מורכבת, עשירה ובלתי מתפשרת. הפקות אלו מבוססות על מחזאות קלאסית ומתורגמות לשפה אמנותית גבוהה השומרת על האסתטיקה והאג'נדה הייחודית של הקבוצה.
במקביל, האנסמבל רואה בשליחותו החברתית חלק אורגני ובלתי נפרד מזהותו היצירתית. הקבוצה פועלת באופן עקבי בבתי חולים למתמודדי נפש בכל רחבי הארץ, מתוך תפיסה כי התיאטרון הוא מרחב חיוני למפגש אנושי ומתוך רצון להדהד את קולם של אלה שאינם נשמעים. האנסמבל מחויב להרחבת השיח התרבותי ולהגעה לקהלים מגוונים בארץ ובחו"ל, מתוך אהבת אדם כנה וזיקה עמוקה למקום שבו אנו חיים.
אנסמבל פספורט, שנוסד בשנת 2014 על ידי הבמאית והמעבדת יעל קרמסקי, הוא קבוצת תיאטרון עצמאי הפועל בזיקה אמנותית ובשיתוף פעולה עם מוזיאון תל אביב לאמנות. האנסמבל מהווה מרחב למחקר בימתי בין-תחומי, המבקש לאתגר את גבולות המדיום ולקיים דיאלוג חריף ונוקב עם ההוויה הישראלית.
מלאכת הכתיבה והעיבוד של קרמסקי אינה מבקשת "לתרגם" את הטקסט לבמה, אלא פועלת כהתערבות חקירתית בתוכו. דרך פירוק היררכיות מסורתיות וניסוח מחדש של זהות הדמויות, האנסמבל יוצר חיכוך מכוון בין הנרטיב – הקאנוני, התיעודי או המקורי – לבין הקונפליקטים של המציאות המקומית. הבמה הופכת למעבדה לבחינת זהות, זיכרון ושייכות, המבקשת לחלץ מתוך הטקסט הישן תובנה קיומית בוערת וחשופה.
האנסמבל מציב את התפיסה החזותית כנוכחות פעילה ומרכזית בשפה הבימתית. מתוך תהליך פיתוח משותף בין קרמסקי לבין המעצבות דינה קונסון/ לירון ספיר ואיריס מועלם, נטווית סינרגיה הדוקה בין המילה המעובדת לבין דימויים ויזואליים, גרפיים ודיגיטליים.
אלמנט ליבה המייחד את האנסמבל הוא השפה התנועתית, הנובעת מהמתח המפרה שבין עברה של קרמסקי ככוריאוגרפית לבין עבודתה עם גופו של השחקן. הווירטואוזיות של עולם המחול מפנה את מקומה לחיפוש אחר תנועה שורשית ודחוסה, הנשענת על סגנון. שינויי המקצב, המרווחים והמשקלים יוצרים תחביר פיזי ייחודי, ההופך את גוף השחקן לכלי ביטוי עוצמתי השווה בחשיבותו למילה המדוברת.