top of page

משחקי הטקסט

כל אירוע נבנה מתוך הטקסטים של הקבוצה המשתתפת. בליבו עומדת האפשרות לפגוש את מה שכתבנו מחדש — ולהרגיש שמישהו הקשיב למילים שלנו שקיבלו חיים בלבנו ובלב הקהל.

 

האירוע ״משחקי הטקסט״ מתקיים משנת 2022 במרחבים קהליים שונים בהרכבם ובמטרות שלהן.ם.

 

משנת 2023 הקבוצה פועלת שש פעמים בשנה במרכז בריאות הנפש ״איתנים״ עם נוער.
משנת 2024 הקבוצה פועלת אחת לשבועיים במרכז בריאות הנפש ״שלוותה״ עם מטופלים מבוגרים.
במרחבי המוזיאון בתוך תערוכות ומיצגי וידאו — כך שהטקסטים מקבלים הקשר לציור, פסל, מיצב או וידאו ארט.

 

במרחבים קהליים ייחודים כמו: מגמות אומנות בבתי ספר תיכון, אגודת הסופרים, ״אוצרות״ – אוסף המכתבים הלאומי של ישראל, ״עמותת עלם״ – עמותה לנוער במצבי סיכון, ״עמותת כנפיים – עושים אמנות״ – העמותה פועלת לשילוב אמנים המתמודדים עם משברים נפשיים באמצעות יצירה, תעסוקה וקהילה. ״כנפיים של קרמבו״ – תנועת נוער לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, ״עמותת הגל שלי״ ועוד ועוד.
ניתן לפנות לתיאום אירוע: לאוקסנה צ׳רמנסקי, מנכ״לית אנסמבל פספורט.
נייד: 50-435-0744 972+
passporttheater@gmail.com

יש רגע שבו אנחנו שומעים את המילים שלנו בקולו של אדם אחר ופתאום שומעים בהן משהו חדש. משפט שכתבנו מקבל משקל. זיכרון מקבל גוף. בין המילים מתגלים געגוע, הומור או רצון שלא ידענו לבטא.

 

המופע ״משחקי הטקסט״, שנולד בתקופת הקורונה, מזמין את הקהל להיות המקור שממנו נוצרת ההתרחשות הבימתית. הטקסטים האישיים של המשתתפים — שיר, סיפור קצר, זרם תודעה, מחשבה או רגע מהחיים — הופכים לתיאטרון חי בביצוע שחקניות ושחקני האנסמבל, בהכוונת הבמאית יעל קרמסקי. אור הזרקורים מופנה אל האנשים היושבים בקהל ואל המילים שבחרו להביא.

 

אנחנו חיים בתקופה שבה הכתיבה האישית הפכה לחלק מהיומיום ברשתות
החברתיות. אנחנו כותבים, משתפים וקוראים זה את זה. ב״משחקי הטקסט״ ניתנת למילים האלה תשומת לב אחרת: השחקנים מתעכבים עליהן, מקשיבים למה שמניע אותן ונותנים להן קול, גוף ופעולה. אנחנו מחפשים בתוך הטקסט כוונה, רצון, מכשול ופעולה — ומתוכם בונים נוכחות אנושית על הבמה.

 

הכותב או הכותבת יושבים בקהל ורואים את המילים שלהם מתעוררות לחיים. מה שהיה שלהם בלבד מקבל צורה שאפשר לראות ולשמוע, וחוזר אליהם עם רבדים חדשים. לעתים דווקא המרחק הזה מאפשר לזהות דבר קרוב מאוד: תחושה שעדיין לא קיבלה שם, סתירה, כמיהה, או כוח שהיה חבוי במשפט.

 

המפגש המונחה בין הכותבים, השחקנים והקהל מאפשר להישאר עם מה
שהתעורר ולתת לו ביטוי.
כך נוצרת חוויה משותפת מתוך חומר אישי: טקסט של אדם אחד עשוי לגעת בזיכרון או ברגש של אדם אחר בקבוצה.

תלמידי התאטרון שלנו זכו לפגוש את שחקני "אנסמבל פספורט" בהנחיית הבמאית יעל קרמסקי. החשיפה הייחודית לכוחו של טקסט דוקומנטרי והשיח הבלתי אמצעי עם השחקנים, הולידו דיון פורה שעורר בתלמידים שאלות רבות והוביל להשתתפות פעילה ויצירתית. היה משכיל ומעשיר ונשארנו עם טעם של עוד.

ענת בן ארי,רכזת מגמת תיאטרון, תיכון "רבין", קרית גת

דמיינו לעצמכן שחקנית מבצעת את הטקסט הזה שלי, נותנת לו פרשנות אישית, אבל באופן מפתיע, מדויקת לכוונתי וצמודה להוראות  הבימוי שאני נותנת. 

אני לא זוכרת את עצמי נמצאת בסיטואציה כזו מעולם, כשהטקסט עומד בפני עצמו עם, אבל גם לגמרי בלי, זיקה אלי. פתאום אנחנו

שלושה: אני - הטקסט - והפרשנות.

מיכל הדר-קידר,

משוררת

לראות את עצמנו מבחוץ דרך השחקנים גרם לנו לראות בתוכנו מקומות חבויים שלא היינו מודעים להם קודם. זאת היתה חוויה מרגשת ומאירת עיניים. יצאנו בתחושה שאנחנו עושים משהו גדול ושהאישיות שלנו מורכבת משחשבנו. השחקנים, מקצועיים, רגישים ואנושיים. היה פשוט מיוחד וכיף!

יעל, רכזת "הגל שלי",

עיריית תל אביב

... עד שהגעתי הביתה הבנתי שהייתי רוצה לשמוע את השיר מפיך [השחקנית דינה בליי] עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ובכל פעם הייתי מתקרבת אלייך עוד ועוד ועוד עד שהייתי מתאחדת איתך. כמו בוידאו שהיה מעבר לגבכן בקטע האחרון שביצעתם. וגם מצא חן בעיני המרחב שבחרתן לשיר. נקי, עם חלק של שעון למעלה, שעון שבור או שקוע מתמוסס לתוך הקיר... גם היה בחלל הזה משהו תמים. היה שם תשליל של בנות אוחזות ידיים!

רונית לוי וייס,

משוררת

 © 2025 by Passport Ensemble | Site Design: Matan Amsalem

TA-Museum1.png
bottom of page